הערות לסיום
תודה שנשארתם בסביבה עד לסיום! אני מקווה שהקריאה היתה חוויה מלמדת ומאיריה.
עד כה כיסנו את רוב פקודות ופונקציות ה-SQL החשובות, אבל אנ מקווה שהתוצרים הגדולים ביותר של הקריאה הזו יהיו הטכניקות והתובנות בנוגע לחשיבה על שאילתות. כמה מהן:
-
השוואת הצורה של הטבלאות הזמינות עם התוצאות הרצויות כדי להחליט מה האגירה (aggregation) אמורה לעשות.
-
בחינה איפה יושב המידע שדרוש לנו. האם הוא נמצא בשורה סמוכה? או אולי בקבוצה של שורות? או אולי בכל סט הנתונים?
-
פירוש של שאילתות על פי המבנה הלוגי הנכון. למשל, לראות פסקאות בשאילתה באופן מהותי ככבעלות ערך אמת (true) או שקר (false); להסתכל על
<table1> JOIN <table2> ON ...כטבלה אחת גדולה.
במבט קדימה, במטרה להשלים את השכלת ה-SQL שלכם, כדאי יהיה להסתכל על פונקציות חלון (window functions) וביטויים טבלאיים נפוצים (common table expression). תוכלו לשחזר את ההתנהגות שלהם עם הטכניקות שלמדתם עד כה, אבל הם יעשו לכם את החיים לקלים ותר ויציגו בפניכם פרדיגמה חדשה ורבת ערך. לא כללתי את המושגים האלה מפני ש-SQLite לא תומכה בפונקציות חלון ומשום שרציתי להמנע מהוספת מורכבות של סט נתונים חדש ודיאלקט SQL נוסף.
עד עכישיו למדנו רק איך לצרוך נתונים (בשאילתות). ישנו תחום שלהם של SQL שנוגע לשינוי מידע. התחום הזה מתמודד עם פעולות כמו יצרת טבלה, הוספת מידע ומחיקה. הבנת המושגים הללו יכולה להיות שמושיות אפילו אם אינכם מנהלי בסיס נתונם, מפני שהיא תעזור לכם להבין, בין השאר, מדוע טבלאות נבנו בצורה בה נבנו.
והכי חשוב, אתם עדן צריכים להתאמן הרבה כדי להתמודד ביעילות עם בעיות בעולם האמיתי. החלק הבא יכלול כמה תרגילים, אבל הקושי שלהן עולה בצורה חדה. יתכן שתרצו לצאת לעולם ולהתאמן על מה שכיסינו עד כה ולחזור כשאתם מוכנים.
שאלות אתגר
התרגילים בפרקים הקודמים עוצבו כדי להפחית את המורכבות וליצור סביבה תומכת. הפרק הזה מסמן את הגבול והמעבר אל תוך העולם הפראי של בעיות SQL. הרעיון כאן הוא “לנסות על חי”— השאלות מוכוונות תועלת ולא לרמת למיידה. גם כותבי SQL מנוסים עשויים להתקשות בהן; ויש ערך רב בהתמודדות עם הקושי הזה.
הזמנה להצגת אתגרים
אתגרים טובים יכולים להפוך הדרכה לטובה, או להרוס אותה. אם יש לכם רעיון לאתגר חדש או לפרק חדש, אשמח לעזור לכם לפרסם אותה פה, עם קרדיט מלא. שלחו לי מייל ל: Good problems make or break a tutorial. If you have an idea for a new problem or section, I'd love zichongkao@gmail.com או שלחו pull request. זכרו שאתגרים טובים אינם בהכרח קשים; הם מציגים טכניקות בעלות אפשרויות יישום רחבות.
סט נתוני שותפויות החקיקה בסנאט
מחבר: Kao
בפרק הזה אנחנו מציגים סט נתונים חדש מהמושב ה-114 של הקונגרס (2015-2016) שנערך על ידי ג’ימס פאולר (James Folwer) ואחרים. התאמתי את סט הנתונים כדי לאפשר לנו לחקור שיתופי פעולה של סנאטורים.
הסטור שמציג הצעת חוק נקרא “יוזם” (“sponsot”). סנטורים אחרים יכולים להראות את תמיכתם בהצעה באמצעות הצטרפות ליוזמה. שותפות ביוזמת חקיקה בזמן הצגתה נקראת “הצטרפות ליוזמה במקור” (original cosponsors) (מקור). כל שורה בטבלה מציגה את הצעת החקיקה, היוזם/יוזמת, מצטרפ/ת ליוזמה במקור והמדינות שהסנטור/ת מייצג/ת. שימו לב שיכולים להיות כמה מצטרפים ליוזמה במקור.